הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ינוס ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב / כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, בסך של 79,173 ₪. (במועד הדיון הודיעה ב"כ התובעת, כי נפלה טעות סופר בכתב התביעה וכי יש לתקן את הסכום בדרך של הוספת סך של כ-200 ₪).

מטעם התובעת העיד נהג התובעת ואילו מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 וכן בוחן התנועה שערך את חוות הדעת מטעם הנתבעים – מר דב גל.

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בתמונות שצולמו מיד לאחר האירוע על ידי הנתבע 1, כמו גם בחוות דעת הבוחן, נראה כי דין התביעה להידחות, באשר לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ברמה הנדרשת בהליך אזרחי.

שני הנהגים נהגו בעת אירוע התאונה בכלי רכב מסוג משאית.

אין מחלוקת בין הצדדים, באשר למיקום שבו אירע אירוע התאונה וכוון הנסיעה של כל אחד מהצדדים עובר לקרות האירוע, המחלוקת היחידה נסבה סביב השאלה איזו משאית סטתה לנתיב הנסיעה של רעותה.

בעוד שנהג התובעת העיד, כי בקש לבצע פניה ימינה בנתיב המתעקל לכוון עפולה בצומת התשבי, כאשר בכוון נסיעתו תמרור האט ותן זכות קדימה לכלי הרכב שבאים משמאלך, לאחר שניתנה על ידו זכות קדימה למספר כלי רכב פרטיים, כשהוא מוודא שניתן להתחיל בנסיעה, החל בפניה ולפתע, חש בפגיעה בצדה השמאלי קדמי של המשאית, אשר נגרמה על ידי המשאית שהגיחה משמאלו ובקשה לבצע עקיפה לנתיב נסיעתו.

כתוצאה מהאירוע נגרמו למשאית הנזקים המופיעים בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

לטענת נהג התובעת, החלק שפגע במשאית הינו הנגרר של המשאית הפוגעת.

עוד אישר נהג התובעת, כי חרף ניסיונותיו להבין מדוע סטתה המשאית אשר הייתה נהוגה על ידי הנתבע 1 לנתיב נסיעתו, חזר נהג המשאית הפוגעת על גרסתו, לפיה הוא נוסע לחיפה.

עוד אין מחלוקת בין הצדדים, כי נהג התובעת אמור היה להמשיך בנתיב הימני שמתעקל ואילו הנתבע 1 אמור היה להמשיך בנתיב נסיעתו לכוון ישר, לכיוון חיפה.

נהג התובעת העיד, כי לא הייתה לו כל סיבה לסטות לנתיב השמאלי בעת ביצוע הפניה ימינה וכי ביצע את הפנייה בתוך נתיב נסיעתו, בעוד שנהג המשאית הפוגעת הוא זה שפגע וגרם לנזקים במשאית התובעת, בעת שניסה להשתלב בנתיב נסיעתו , עם החלק של הנגרר.

מנגד, העיד הנתבע 1 כי נסע בכביש שבו אירע אירוע התאונה – צומת התשבי, כאשר חצה את הצומת כשבכוון נסיעתו מופע רמזורים ירוק, לפניו חצו כלי רכב פרטיים נוספים, ובעת שחצה את הצומת, חש לפתע בחבטה בחלק האחורי ימני של הנגרר, כשהוא מבחין במשאית הפוגעת ומשכך ממשיך ישר על מנת לעצור בצד ימין של הדרך.

הנתבע 1 העיד, כי מיד לאחר האירוע התנצל נהג התובעת על האירוע ואחז בראשו, אלא שבעת שבקש הנתבע 1 להחליף פרטים עם נהג התובעת, החל זה לטעון, כי הנתבע 1 אשם בקרות האירוע, משכך, הנתבע 1 צילם את כלי הרכב כפי שנעצרו מיד לאחר האירוע ואשר צורפו כחלק מראיות הנתבעים.

הנתבעים, כאמור צירפו מטעמם חוות דעת בוחן, אשר בחן את אירוע התאונה בהתאם למסמכים שהונחו בפניו, הכל כאמור בחוות הדעת. הבוחן נחקר על חוות הדעת תוך שהוא עומד על ממצאיו, בהתאם לגרסאות הצדדים ובעיקר, בהתאם לתמונות שצולמו מיד לאחר אירוע התאונה על ידי הנתבע 1.

הבוחן מציין בחוו"ד מטעמו, כי לאחר שבחן את תוואי הכביש והמיקום של כלי הרכב שניהם מייד לאחר האירוע, בהתאם לתמונות שצולמו, יותר סביר שהמשאית התובעת היא זו שביצעה פנייה ימינה בעיקול תוך שהיא סוטה לכיוון נתיב נסיעתו של נהג הנתבע 1 מאשר שנהג הנתבע 1 הוא זה שסטה לעבר נתיב נסיעתה של המשאית התובעת.

למעשה בפני בית המשפט מונחות שתי גרסאות, גרסת הנהג מטעם התובעת וגרסתו של הנהג הנוסף – הנתבע 1.

הנטל להוכחות התביעה מוטל על כתפי התובעת להוכיח מעל 51%, כי נתבע 1 סטה לעבר נתיב נסיעתו של נהג התובעת וכתוצאה מכך נגרם אירוע התאונה וממילא הנזקים בהתאם לחוות הדעת.

במקרה שלפני, כאשר אין מחלוקת לפיה מיד לאחר אירוע התאונה, לדברי נהג התובעת, ציין הנתבע 1 כי עושה דרכו לחיפה, הרי שעל פניו לא הייתה שום סיבה לכך שהנתבע 1 יבקש לבצע עקיפה של נהג התובעת, על מנת לפנות ימינה, שהרי הנתיב שבו נסע נהג התובעת, מתעקל עם הכביש ימינה לכוון עפולה.

הנתבע 1 העיד, כי בקש לפרוק סחורה בעיר חיפה, ומשכך, לא הייתה לו כל סיבה לעבור לנתיב הימני.